יום שישי, 1 באוגוסט 2008

במקום מבוא

במקום מבוא

בדיוק עשרים יום אחרי שגמרתי פרק חשוב בחיים. אחרי הרבה שנים של תלאות ויסורים. אחרי שנים גם של שמחה אושר וסיפוק. הרבה שנים של עבודה קשה ועמל הגעתי לגיל פרישה. לא קלה היתה ההחלטה להפסיק לעבוד ולעבור לחיי בטלה. אבל מה שלא עושה השכל עושה הזמן. והזמן הוא היועץ הכי טוב. הוא מביא את הנימוקים המחייבים להחליט.
ועכשיו החלטה שניה: להעלות על הכתב את הזכרונות שלי והאירועים שקרו לי. אינני מתימר להיות סופר ואינני מתכוון לכתוב ספר וגם אין לי את הכשרון לזה. כוונתי היא לספר במילים פשוטות דברים שלא קורים כל יום והעיקר שבכוונתי, לכתוב, לספר, ולמסור לילדים שלי שהם עלי כל כך אהובים. אולי זה יהיה להם לתועלת ולקח בחיים בעתיד. לקח שהחיים הם לא דרך סלולה וזרועה רק בשושנים. ישנם גם קוצים וישנם גם מכשולים קשים ומרים. המסקנה היא מה שלא קורה לא צריך להיכנס למרה שחורה לא לאבד עשתונות רק תמיד לחפש ולמצוא עצה ודרך ולעבור כל קושי. תמיד לחיות בתקווה ובאמונה.
אמרתי שברצוני לספר זכרונות, הדבר הקשה ממתי להתחיל? הקושי השני הוא שאין לי שום רשימות והכל עלי להעלות מהזכרון ע"י זה זה יהיה לקוי בצורה הכרונולוגית. בסופו של דבר החלטתי להתחיל מיום פרוץ מלחמת העולם השניה יום ראשון לספטמבר אלף תשע מאות שלושים ותשע.






שמואל רובינשטיין
פרדס חנה .20.1.81



מפה: ביאולורוסיה מסומנת בצבע אדום במזרח אירופה. היא כוללת את החלק המזרחי של פולין ערב המלחמה (מקור המפה: ויקיפדיה אנגלית


מפת ביילורוסיה הנוכחית. פרוג'אני מסומנת בעיגול בצד שמאל למטה (המפה: בריטניקה).


מפת חבל גורודנו: פרוז'אני, מסומנת בעיגול שחור בחלק התחתון של המפה, ומאלץ מסומנת בעיגול אדום לידה.