"גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע, כי אתה עימדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני."
תהילים כג, ד'.
תהילים כג, ד'.
"... לעינינו ראינו מידי יום, אלפים, אבל אלפים חפים מפשע, נעלמים בארובה... היינו יכולים לראות בעינינו מה בכלל המשמעות של אדם... חשבנו שאנחנו נטושים. שהעולם, האנושות, הפקירו אותנו. ובמצבים כאלה גילינו דווקא הבנה גדולה ביותר לאפשרות של הישרדות. כי ראינו מה הם חיי אדם, והיינו משוכנעים שהתקוה נמצאת תמיד בתוך האדם, עד לרגע, כל עוד הוא חי. אסור לאדם לאבד תקוה כל עוד הוא חי. וכך בתוך כל הקשיים נאבקנו מיום ליום, משבוע לשבוע, מחודש לחודש ומשנה לשנה. בתקוה שאולי בכל זאת נצליח לצאת מהתופת הזאת..."
פיליפ מולר, פס הקול של הסרט "שואה"
"פעם אחרת הייתי בעיר (מילנו, איטליה). הופיע מולי יהודי ומחבק אותי ואומר לי: אתה לא מכיר אותי אבל אני מכיר אותך, והודות לך נשארתי בחיים. לא פחות ולא יותר! ומספר, לא השגחת ולא שמת לב, איך שתמיד השתדלתי ללכת לעבודה בקרבתך. מאוד אהבתי לשמוע את העידוד שלך, את המילים החמות שלך "יידן האלט זיך". טיפסנו על ההר רעבים נחשלים במחנה אבנזי ואתה אף פעם לא אבדת את האמונה והבטחון."יהודים תחזיקו מעמד" בקרוב נשתחרר! וזה החזיק אותי בחיים ובזכותך נשארתי בחיים! זרם של חום התפשט בגופי, שום עושר בעולם לא יכול היה לתת יותר סיפוק מאשר המקרה הזה והמילים האלו... מפני שבאמת אף פעם לא משה ממני התפילה הזו."
ש' מ' רובינשטיין, "יידן האלט זיך"
